הפרעת אישיות גבולית | טיפול בהפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית (הא”ג)

טיפול בהפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת בחוסר יציבות רגשית, אפקט משתנה, תנודתיות מהירה ועוצמתית במצבי רוח, חוסר יציבות במערכות יחסים, חוסר יציבות בדמוי העצמי, כעס עד כדי זעם ואימפולסיביות רבה. תמונה זו מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות ונוגעת בכל תחומי החיים.

התנאי לאבחנה הוא הופעתם של חמישה מתוך תשעת התיאורים הבאים או יותר:

1. מאמץ קשה ומתמשך להימנע ממצב של פרידה אמיתית או דימיונית.

2. תבנית של יחסים בין אישיים לא יציבים הנעים בין הערצה מוחלטת של האחר ובין ביטולו המוחלט.

3. הפרעה בזהות ובעצמי– דימוי עצמי ותחושת העצמי פגועים בצורה ניכרת.

4. אימפולסיביות ב-2 תחומים לפחות שיש בהם סכנה לעצמי: קיום יחסי מין באופן לא מובחן, שימוש אלכוהול / סמים,הפרעה אכילה (לרוב התקפי אכילה מופרזים והקאות), נהיגה פרועה, ובזבוז כסף.

5. פגיעה עצמית (חתכים) התנהגות אובדנית ואיומים.

6. אי יציבות אפקטיבית גדולה כאשר כל אפיזודה נמשכת מס/ שעות (נדיר מספר ימים) .

7. הרגשה כרונית של ריקנות.

8. כעס/זעם גדול וקושי בשליטה על כעסים. הסתבכויות חוזרות ונשנות ביחסים, התפרצויות כעס לעיתים עד כדי מכות .

9. מצבי ניתוק (דיסוציאציה) ומצבים של חשדנות יתר.

אפידמיולוגיה

שכיחות ההא“ג בקרב כלל האוכלוסיה היא עד 2% .

שכיח פי 2 בנשים.

מהלך ופרוגנוזה:

כבר בבגרות הצעירה ניתן לראות את התמונה הסוערת בעזרת תכונות הליבה של ההא”ג: אימפולסיביות, חוסר יציבות במצבי הרוח, רגישות ופגיעות בצד עוינות וזעם.הסחפות למצבים בעלי ריגוש גבוה. החיים מתרחשים על סף משבר מתמיד.

ישנם אפיזודות פסיכוטיות קצרות ולא התפרצויות פסיכוטיות מלאות. התסמינים הפסיכוטיים תמיד מוגבלים, חולפים או מוטלים בספק.

ההתנהגותם אינה צפויה, אימפולסיבית. ההישגים שלהם לא מגיעים לרמת היכולות שלהם.

חלקם חותכים את פרקי ידיהם או פוגעים בעצמם מתוך מצבי המצוקה אליה הם נקלעים, כדי להקהות את הרגשות השלילים המציפים בעוצמות גבוהות. לעיתים הם מבצעים נסיונות אובדניים .

מתוך הקושי להיות לבד, הם יעדיפו לחפש באופן נואש מערכות יחסים, ללא קשר לסיפוק מהם רק לא להיות לבד. כדי להימנע מלהיות לבד הם יכולים להיפגש עם זרים או להתנהג בצורה שמסכנת את חייהם.

הם חיים בתחושה כרונית של ריקנות ושיעמום ואין להם תחושה רציפה של זהות.

מתמודדים עם דיכאון ו/או דיכאון והתמכרויות.

ללא טיפול בגיל מבוגר, חייהם משקפים תמונה עצובה שהיא תוצאה של הקשיים והמצוקה שחוו ברוב תחומי החיים, חיים בשולי החברה. וישנה חוויה של הרס, חורבן, בזבוז ואובדן וללא יכולת שליטה.

בדרך כלל יהיו אשפוזים ושנויים רבים בטיפולים התרופתיים .

לרוב בגיל 40 חלה הקלה מסויימת במצב לעיתים בעקבות התמתנות בעוצמות הרגשיות או מתוך ירידה בציפיות מהחיים.

עם טיפול

אין ספק בצורך לטפל. מחקרית ברור היום, במאה העשרים ואחת, שפסיכותרפיה עוזרת מאוד. ישנן מספר שיטות של פסיכותרפיה שמשפרות את מצב הגבוליים בצורה משמעותית. אחת השיטות היא ה DBT.

היתרון המשמעותי של ה DBT הוא שלאחר תקופת טיפול לא ארוכה של 3-6 חודשים ניתן לראות ירידה בזעם ובאובדנות, פחות אישפוזים ותרופות, ירידה בדיכאון ושיפור בתפקוד החברתי.