מה לא תאמרו לאדם קרוב ואהוב המתמודד עם דיכאון, אם ברצונכם לעזור לו
מה לא תאמרו לאדם קרוב ואהוב המתמודד עם דיכאון, אם ברצונכם לעזור לו
מצאתי לנכון להתייחס לנושא הדיכאון שמעסיק כל כך הרבה בני משפחה וחברים טובים, הסביבה הקרובה של אנשים המתמודדים עם דיכאון ומבטאים חוסר אונים, תסכול ולעיתים כעס מול האדם המדוכא. לעיתים קרובות, הדיכאון של המתמודד לא ממש מובן ולכן קשה לדעת מה לומר לאדם מדוכא.
גם המתמודדים עצמם חשים, מעבר לדיכאון עצמו, רגשות של חוסר אונים, אשמה, בושה, ובסופו של דבר גם כעס כלפי סביבתם הקרובה ביותר שעושה כל מאמץ אפשרי לסייע להם לצאת מהדיכאון.
דיכאון הוא הרבה מעבר ל"מצב רוח רע" או הרגשת עצבות מתמשכת. דיכאון זו מחלה נפשית רצינית.
סקר בריאות לאומי שנערך ב 2005 בישראל, מצא ש "אחוז המדווחים על סימפטומים של דיכאון אי פעם (דיכאון הוא הפרעת הרגש השכיחה ביותר) – 8.5% – דומה לאחוז המדווחים על מחלת לב (8.7%) או סוכרת (8.1% ) וכפול מאחוז המדווחים על סרטן (4.3% )”
כמו כן מתברר מסקר זה שמרבית המתמודדים עם דיכאון יבחרו לא לפנות לאדם מקצועי לקבלת עזרה. ולכן כל כך חשובה סביבתו החברתית והמשפחתית של המתמודד.
להלן 4 דברים שלעולם לא יעזרו אם ייאמרו לאדם המתמודד עם דיכאון :
“אתה חייב לצאת מזה".
לומר לאדם בדיכאון "צא מזה" זה כמו לומר לאדם עם שבר ברגל "פשוט תלך".
דיכאון איננו בחירה. אף אדם לא בוחר להרגיש את תחושת השיתוק של הדיכאון. אם אדם יכול היה לשלוט בסימפטומים של הדיכאון, הוא היה עושה זאת!
האמירה " צא מזה" היא אמירה קשה ומאשימה שמשתמע ממנה שהאדם בחר לחלות בדיכאון. במקום זאת שאל את האדם המתמודד עם דיכאון " איך אוכל לעזור לך? " ואם אין לו תשובה, הצע לו פתרונות שלדעתך יכולים לשפר את מצב רוחו. סביר מאוד שיסרב ויאמר שאין לו מצב רוח לזה. אולם עיסוק בפעולות מהנות יכולות לשפר את מצב הרוח או לפחות להפחית את תחושת הניכור והבדידות.
"אחרים סובלים יותר ממך".
משפט זה, שכוונתו לשפר את מצב רוחו של המתמודד, מחמיר את מצבו.
הסיבה לדיכאון היא שילוב גנטי וגורמים סביבתיים. דיכאון של אדם יכול להיגרם ע"י אירוע חיצוני, אך לא בהכרח, לעיתים אירוע חיצוני לא ידוע גם למתמודד עצמו. אמירה זו יכולה ל"הקטין" את המתמודד וחוויתו הקשה ולבטל את הרגשתו של המתמודד, לגרום לו להרגיש אשמה ובושה ולהחמיר את מצבו.
"אושר זאת בחירה".
גם אם הכוונה טובה, אמירה זו מרמזת על כך שהאדם בחר להרגיש דיכאון. אם רק "לבחור" להיות מאושר היה פותר דיכאון, לא היה צורך בכל המטפלים למיניהם והתרופות הפסיכיאטריות . דיכאון היא מחלה רצינית ואדם בדיכאון זקוק לתמיכה והכוונה לטיפול, הוא לא זקוק לנאום מוטיבציה.
"אבל אתה לא נראה אדם בדיכאון."
אין אפשרות לדעת אם אדם בדיכאון רק על פי מראהו החיצוני. הרבה מאוד אנשים למדו להסתיר את הדיכאון מתחת למסיכה של "שמחת חיים" או עיסוק בהישגים.
כשאדם משתף אתכם מרחשי ליבו ואומר לכם שהוא מדוכא חשוב להקשיב ולהאמין, לתקף את הקושי והסבל ולבטא תמיכה. ע"י תמיכה והימנעות מאמירות ביקורתיות, ניתן להכחיד חלק מהאשמה והבושה שמתלווה לאבחנה נפשית. אשמה, פחד ובושה הם הגורמים המרכזים המונעים מאדם לחפש טיפול ולכן חשוב כל כך להיות אמפטי ותומך.
למידע נוסף על טיפול בדיכאון
תרגום חופשי של המאמר:
Four Things You Should Never Say to Someone With Depression
http://www.cbs.gov.il/hodaot2005n/05_05_116b.pdf
